עבודת המידות ועבודת הנפש / ד"ר מיכאל אבולעפיה

29.04.21 | י”ז אייר תשפ”א

יש צורך בימים האלה לעבוד בעיקר על מידותינו, להשליט את שכלנו על לבנו, להיות אנשים מוסריים
יותר. עלינו ללמוד ספר ‘מסילת ישרים ‘ מאה ואחת פעמים ולעבוד לפיו, וזהו סוד קיומנו, להיות אנשים
רוחניים מתוקנים.
אבל יש עוד עבודה שלכאורה אינה קשורה לעבודה זו ולפעמים אף נראית סותרת, והיא – עבודת
הנפש. אולם הבסיס של עבודת הנפש הוא עבודה על המידות, אמנם רק בסיס אך בסיס הכרחי.
למשל אדם שהוא קר רגשית, לומד בצורה תודעתית את החשיבות של ההטבה אל הזולת אבל יתכן
שהוא ימשיך לסבול מקרירות רגשית, אלא אם כן יעשה את העבודה על הנפש.
המשכן של עבודת המוסר הוא – המחשבה והפה, ו המשכן של עבודת הנפש הוא הגוף. דרך הגוף
אנחנו מסוגלים לשחרר משקעים תקועים מהעבר, ולשחרר את נפש האדם. אותו אדם קר ימצא את
הדרך לשחרר את נפשו הדרוכה על ידי עבודה עם הלא-מודע ששוכן בתוך גופו. וכאשר אנחנו
מדברים על הגוף אנו מתכוונים לגוף המורגש, ל תחושה המורגשת של הגוף, והיא הנפש.
ככה עלינו לחנך את ילדינו. מצד אחד אנחנו רוצים שהם ידעו להתגבר על עצמם, שיהיו טובים
וצדיקים, אבל מאידך אנחנו גם רוצים לחנך אותם לשחרור פנימי, שיהיו משוחררים ומחוברים אל
החיים. אלו עבודות שמשלימות זו את זו, ומאפשרות לילדים להיות טובים כשהטוב הנפשי שופע
ומשפיע על כל אישיותם. המידות הן אפוא התנאי לפיתוח הנפש, ופיתוח חיי הנפש אמור לחזק את
העניין המידותי המוסרי. כיצד?
למשל, חייל רוצה להיות איש אמת, כי מבחינתו מידת האמת היא מידה מרכזית ואין לזוז ממנ ה ימינה
או שמאלה. אבל הוא שם לב שלפעמים הוא נדרש במשך השירות להדגיש חלקים מסוימים או להציג
את הסיפור בדרך אחרת. כלומר עליו אנחנו אומרים: ‘אל תהיה צודק הייה חכם! ‘ משפט קצת
משונ ה… וכי יש סתירה בין להיות צודק וחכם? לא, אלא שלפעמים הדרכים המובילות אל האמת
לכאורה אינן דרכי אמת, לפעמים צריך להתחפש לערבי כדי לזהות מחבל ולעצור אותו, ולפעמים
המהירות המותרת בכביש היא 60 אבל רכב שנדבק אליך מאחוריך עומד להתנגש ברכבך ועליך
לעבור למהירות מעל המותר כדי למנוע תאונ ה, ולהחליף מסלול.
גם בזוגיות אנחנו יודעים שלפעמים מותר לשקר לשם השלום . לפעמים הבעל יבטל תורה כדי לחזק
את הנפש של הזוגיות. לפעמים הילד מקבל מכתב מבית הספר למסור להוריו, כי הוא הרים יד על
ילד אחר , וצריך בעיקר לחבק אותו. לפעמים האדם סובל מקשיים נפשיים מרוב ייסורי מצפון. לפעמים
גם הפוסק יתיר לאדם שסובל מקשיים רגשיים לשמוע מוזיקה בימי העומר. ולפעמים האדם צריך
לקום לעזוב את הוריו, למרות הצער שהוא גורם להם, על מנת להקים את ביתו.
אנחנו חיים בין חיי המוסר לבין חיי הנפש, בין הקו של הרוח, של האמת והמוסר לבין העיגול של
הנפש שרוצה לחיות את המציאות ולהתעגל אליה, ולמרות שיש להם חוקים הפוכים, הם
משלימים זה את זה, ועלינו לעבוד לקיים את חיי המוסר וחיי הנפש ביחד.


ד”ר מיכאל אבולעפיה, פסיכיאטר ילד ונוער ומנהל מכון ‘אבולעפיה’.
המעוניינים להצטרף לסדנת הורים שבועית דרך הזום עם ד”ר אבולעפיה יוכלו להירשם דרך האתר
שלו.

סגירת תפריט
×
×

עגלת קניות